כמה מעלות טובות למקום עלינו

11 וקצת רוח. סיכום חצי מרתון חצות ברקיויאק

 

חצי מרתון איסלנד היה על הכוונת מאז שהוחלט על הנסיעה לאיסלנד לביקור משפחתי (למרות הלוק אין לי שורשים וקינגים). אם כבר נוסעים אז בואו נמצה את כל האטרקציות. המטרה הייתה להנות, לא היו תכנונים על שיא אישי (אוף סיזן) וזאת הזדמנות מצוינת לארוכה תוך כדי החופש כדי להוציא אותי מהעצלנות.

 

נרשמתי בערך יום אחרי שנפתחה ההרשמה (למרות שבפועל הייתה הרשמה ביום האירוע) וקיוותי לטוב. העונה ויתרתי על כמה אירועים מסיבות כאלו ואחרות (צו 8 באייל, מתיחה של שריר בטריאתלון נשים, חוסר מוכנות בראשון וכו') וחששתי גם לזה. בחודש האחרון הצלחתי לשמור על שגרה של חמישה אימונים בשבוע והסה"כ נראה מבטיח – אני אצליח לסיים, הכל בראש (וברגליים).

 

חששתי למזג אוויר – מזג האוויר כאן הוא לא מי יודע מה צפוי. עכשיו בשיא הקיץ ועונת התיירות יש 15 מעלות כשלוהט, רוחות לכל דיכפין (כשיוצאים מהאוטו צריך להחזיק את הדלת כדי שלא תטרק), גשם לפרקים (והים גבה גלי כשיש גאות).

 

המירוץ הוא מירוץ לילה, מוזנק ב-21:20 ובנוסף לחצי מרתון יש מירוצים של 5 ו-10. יש כאן שמש חצות, כלומר אור כמעט 24 שעות ביממה וכמעט ולא ניתן להבחין בין השעות השונות. מירוץ לילי מצריך מבחינתי התארגנות שונה – אוכל, שינה וכיוצא בזה. עוד אלמנט לסיבוך המשוואה. אנחנו קבענו את זה כיום איזי בטיול (טיול בקניון עם מחירים גבוהים להחריד).

 

כמו לפני כל מירוץ צריך לבוא לאסוף את הערכות. חלוקת הערכות החלה ב-16 ונרשמה הסתערות על המקום, במושגים של איסלנד זה יותר מ-3  אנשים. למעשה היו בערך 50 שהתייצבו ב-16:00, רובם תיירים. חלוקת הערכות הייתה יעילה למדי ותוך כמה דקות יצאנו לדרכנו שמחים וטובי לב אחרי שהצטיידנו בחולצה ארוכה של המירוץ (עכשיו יהיה לי עם מה לרוץ בחורף).

 

כיוון שלא תכננתי על שיא אישי (או אפילו להתקרב). ובחוץ היה קר ויתרתי על חימום. יש לי 21 ק"מ להתחמם גם ככה ואז ספרינט של 100 מטר. כאמור, כיוון שחששתי ממזג אוויר החלטתי לרוץ עם ארוך. בארץ רצתי עד עכשיו אולי 5 פעמים עם ארוך, אחת מהם במרתון ירושלים 2012 שכלל ברד. הרוחות בזינוק והלבוש של שאר המשתתפים (גברים מגודלים עם טייץ 3/4 ובאפ שנחבש כמצנפת ונראים כמו טרולים שגדלו פרא) איששו את ההחלטה שלי ונשארתי עם הארוך. בדיעבד יכולתי לרוץ עם קצר.

 

זינוק – 210 רצים, אופני יד אחד וצב נינג'ה אחד. 2-3 ק"מ ראשונים משעמים ואחרי זה נכנסים לפארק מלא מפלים וצמחיה. התוואי הוא קצת רולינג הילס, לא משהו היסטרי אבל גם לא שטוח. הרוח נשארה בבית רוב הזמן ומזג האוויר אופטימלי. ההרגשה הכללית שלי היא שאנחנו במגמת ירידה ושמתישהו תגיע העליה.

 

יום לפני עשינו סיור להכרת המסלול למיטב הבנתנו מההוראות באתר. מיטב הבנתנו כנראה לא הספיקה והציפייה לעליה באה גם משם. אני מהירה בהרבה מהקצב המתכונן אבל בראש אני מתכוננת לעליה. ק"מ 16 עובר ועליה אין. כנ"ל 18 ו-20 ואחרי ה-20 זה הישורת האחרונה.

 

בשלב הזה מתחילים להתמזג עם רצי ה-10 האחרונים ואין משהו יותר מתדלק מלעקוף כמה רצים בדרך. ספרינט סיום של ק"מ וקצת (ועקיפה של מישהי שראיתי את הגב שלה כמעט 10 ק"מ).

 

והייתה גם תוצאה. מהירה בהרבה מהמתוכנן, קרובה עד כדי 2 ד' מהשיא האישי והרגשה שאם הייתי רוצה לשפר את השיא האישי הייתי יכולה לשפר אותו בדקה ואולי להתקרב לפודיום (לפי תוצאות של שנה שעברה). 

 

יאללה פגרה וטבריה וזה