סיכום מרתון טבריה

הסיכום הזה מתייחס בעיקר לדרך. על המרתון עצמו קשה לי כרגע לכתוב והעיקר בשבילי היא הדרך.

===

טיימינג זה הכל בחיים. טיימינג וטקט. אם אין לי טקט לפחות שיהיה לי טיימינג.

הסיפור שלי עם המרתון הוא הטיימינג. הטיימינג שאני פגשתי את המרתון.

בסופו של יום זה 42 ק"מ ועוד קצת עם הילה מיתית יותר או פחות. באותה מידה זה יכל להיות 50 ק"מ או 39.3. בשבילי הדרך היא הסיפור.

הסיבה שהחלטתי לרוץ מרתון הייתה כי רציתי לרוץ בתכנית אימונים מסודרת. קבלתי את ההחלטה לרוץ מרתון בערך בפברואר לפני שנה.

אחרי כמעט שנתיים של ריצה, חצי מרתון ושנים של עיסוקים ספורטיביים כאלו ואחרים.

הרבה דברים השתנו בחיים שלי בתקופה הזו – 

* סמסטר אחרון אחרי 6 שנים באקדמיה, מתוכם שנה וחצי פול טיים באקדמיה בעבודה על התיזה שלי.

* עבודה חדשה של גדולים.

* מעבר לתל אביב מירושלים ואז עוד מעבר (מבורך) בתוך תל אביב.

זה בעיקר היה הזמן הנכון עבורי.

עוד כיף

התחלתי את האימונים עם תקופת בסיס שהתחילה 10 ימים אחרי הר לעמק ונמשכה עד סוף / אמצע אוגוסט. התחלתי עם 4 אימונים בשבוע כי לא התאמנתי טוב בחורף ולא ידעתי כמה הגוף יוכל לסחוב, פיזית, מנטלית וגם הזמן היה גורם מגביל. אחרי חודשיים בערך עברתי ל-5 אימונים בשבוע כי מאד נהנתי ורציתי יותר מהסם הזה. אני חושבת שזו הייתה אחת ההחלטות החשובות שלקחתי בדרך למרתון. לאו דווקא המעבר מ-4 ל-5 אימונים (שאין לי ספק שהוא הכין אותי פיזית למרתון הרבה יותר טוב) אלא העובדה שהיה לי כל-כך כיף אז רציתי לרוץ עוד. זה הראה לי שאני במקום הנכון.

מרתון ראשון הוא האימון הכי טוב למרתון שני

יהיה מרתון שני. מה, מתי ואיפה עוד ייקח זמן להתגבש כנראה טבריה שנה הבאה. כמה מסקנות על איך דווקא יש לי – 

* חיזוקים, יציבה, ליבה, גמישות. חשוב לי מאד, במיוחד בתקופת הבסיס. הגמישות שלי כמעט ולא נפגעה אבל מבחינתי זה מאד חשוב כדי להשמר מפציעות.

* אימוני איכות. לעשות אימוני איכות לבד זה באסה והיו מקומות שויתרתי לעצמי, עיגלתי פינות וכו' (והיו גם מקומות שחשבתי שעדיף להמנע מעצימות גבוהה כדי להשמר מפציעות). באימונים המעטים שהתאמנתי עם הקרוסבי מאד נהנתי. פעם הבאה יותר ומההתחלה. להצטרף תו"כ היה בעייתי בשבילי כי הנפחים היו גדולים עליי.

* היו מרוצים שויתרתי עליהם כי הם לא התאימו לתכנית האימונים שלי ומאד מאד חבל לי (דזרט צ'לנג' למשל). אבל יש שנה הבאה וזה בתכנון.

* עמוד ענן הוציא אותי מהאיפוס מעט. פעם הבאה לתאם את תכנית האימונים עם הצבא.

יש כמובן גם נקודות לשימור

* מאד נהנתי מהדרך, עשיתי אותה ממקום שהיה מאד נכון לי

* באתי רעננה, למרות העלייה בעומס לעומסים שלא הכרתי ולא הייתי רגילה לפני. העלייה הייתה מאד מתונה והדרגתית והגעתי לנפחים שמתאימים לי (70+- בחודשיים שלפני, שבוע אחד של 82). במרתון הבא אני כנראה ארוץ קצת יותר גם כי יהיה לי בסיס יותר טוב ובעיקר כי מאד נהנתי.

* בשני שליש הדרך עשיתי טסט של 10 ק"מ באימון של הקרוסבי באמצע שבוע של 80 ואחרי שבוע של 70+. התקרבתי מאד לשיא האישי שלי (25 ש' הבדל). עבדתי קשה (לא מדי, זה לא בריא 🙂 וסיימתי בתחושה מצוינת. זה המחיש לי שאני בכושר טוב פיזית ומנטלית. האימונים לא שחקו אותי. ונתן לי בוסט לאגו (גם לא יותר מדי, זה לא בריא 🙂

בינתיים יש הרבה תכניות לכיף בזמן הקרוב, כי ריצה זו דרך לצבור חוויות.

אם צריך (עוד) סיבה לרוץ מרתון שני הוא החברים שפגשתי בדרך. הפרגון, השאלות, ההתעניינות, הפרטים הקטנים, היו לגמרי שווים את זה. תודה לכל השותפים לדרך – החברים, המשפחה, הקולגות ("מה את רצה הביתה? אני אקח אותך").

הערכת מצב

מסתבר שמטרות זה באמת חלומות עם דד ליין והדד ליין כמעט כאן.

הערכת מצב:

* הפרפרים כבר כאן
* לא מסוגלת לראות יותר פסטה
* למרות שהשתדלתי להיות אדישה, מזג האוויר מטריד אותי. דבר ראשון שעשיתי כשנכנסתי הביתה (חוץ מלהדליק את הדוד) היה לעשות proof of concept לשקית זבל לקו הזינוק. הולכת לקחת את כל החבילה של השקיות לטבריה שלא יהיה לי תירוצים שלא היה לי מה ללבוש.
* ההתלבטות לגבי הלבוש פשוטה – בטייצ הארוך שלי אין כיס מספק לכן אני ארוץ עם טייץ קצר. בהתאם למזג האוויר ככל הנראה אתחיל עם חולצה ארוכה שכנראה לא אראה עוד.
כן מתכוונת לקחת שני זוגות נעליים למקרה שאחד יירטב.

זהו, עכשיו לארוז ולהתארגן (ולאכול עוד קצת פחמימות בצורה כלשהי) ומחר ישר אחרי העבודה נוסעים לטבריה. מי אמר טירוף ולא קיבל?